איך לגרום לאומן להגיע ולעבור את השיא של עצמו

 

בשביל שנוכל להתחיל לכוון את האומן לכיוון הפסגה, קודם כל נצטרך להבין את האומן ואת החזון שלו.

• מה גורם לאומן להשראה? אם זה שיר סרט או אפילו ציור.
• מה גורם לאומן להרגיש? ואיזה סוג רגש נרצה להעביר ביצירה?
• מה גורם לאומן להרגיש בנוח? הרי הטייקים(ההקלטות)
  הטובים ביותר יהיו אצלכם בבית כשאף אחד לא שם.

המטרה הראשונה זה לגרום לאומן להרגיש שהוא בבית , מהרגע שהוא ירגיש בבית הוא יפסיק לנסות:

• לשיר בקול מסוים
• לאמץ את הגרון באופן לא טבעי
• לרדוף אחרי הביט(המלודיה)
• לנשום באופן לא סדיר(חרדה מול קהל, קורה גם מול בן אדם אחד).

אז מה קורה באמת כשהאומן לא מרגיש בבית , מה עושים?

מורידים הילוך, יש להסביר שהמטרה היא לא “לסיים את השיר” אלא ליצור אומנות,
ואומנות לא נמדדת בזמן ולכל סשן יש לתת את הזמן שלו.
לגרום לאומן להבין שמהרגע שהתחלתם את הסשן השיר הוא של שניכם,
אתם באותה סירה ואתה תישאר אתו עד הרגע שהסירה לא תעבור את האוקיינוס,
אני אישית גם אוהב לשיר עם האומן וליהנות אתו ביחד.

בדרך כלל שהאומן ישמע אותך שר הוא מיד גם יבין מה הוא לא מבצע נכון, כי הוא רואה את ההשתקפות של עצמו, כמו כן לרכך את האנרגיה בסטודיו בכללי ובין המפיק לאומן בפרט, אין דרך יותר טבעית מי באמת לאוהב ולהתחבר לשיר של האומן ולכן בתור מפיק אם אתה מעוניין באמת לגדול ולצמוח בכל סשן וסשן אתה צריך לצאת מאזור הנוחות שלך ולבוא תמיד עם ראש פתוח.

כמובן שמצב זה לא תמיד מתאפשר וזה יחזיר אותנו שוב לשלב של ההיקשרות לאומן ולהבין מאיפה הוא מגיע ומאיפה היצירה שלו מגיע אם תצליחו להרגיש את הסיפור שלו תוכלו להתחבר לאומנות שלו.

המטרה השנייה הוא לגרום לאומן לשמוע את עצמו באוזן ניטרלית,
מכיוון שלבני אדם יש גם אוזן פנימית, וכאשר האומן שר אז הוא שומע את עצמו מהאוזן הפנימית והחיצונית ביחד, והצליל מתערבב ונשמע לאומן המתחיל בדרך כלל יותר יפה ממה שהוא באמת.

אחת הדרכים היותר יעילות היא לתת לאומן לשמוע בעצמו את הטעיות של עצמו,
אם זה טעות דיקציה אז לשמוע את זה בלופים עד שהאומן ישמע בעצמו את הש’ השורקת או ביטוי לא מדויק או מובן של המילים ברגע שהאומן שומע בעצמו את הטעיות שלו כל פעם כאילו מתבהר מסך ערפל והאוזן שלו מתחדדת והיה לו הרבה יותר קל לתקן את הטעיות הללו מכיוון שהוא בעצמו שומע אותם עכשיו.

המטרה השלישית היא לגרום לאומן לבטא רגש ,
הרי לכל מילה שנרשמה יש משמעות ומסר שהאומן רוצה להעביר לכל צליל יש תדר שהאומן רוצה שהקהל ירגיש ויתחבר אליו.

את אותו הרגש שהאומן רוצה לבטא אנחנו כמפיקים צריכים להבין עוד בתחילת הסשן, דרך טובה לבצע זאת היא לגרום לאומן “להגזים”  בהגשה וכך האומן ישמע את שני ההקלטות את ההקלטה היבשה יותר חסרת האנרגיות לעומת ההקלטה הרטובה יותר מלאה באנרגיות
והוא יוכל למצוא את עמק השווה ולנוע על הספקטרום הזה לבחירתו.

להכניס את האומן למוד(למצב הרגשי) לבצע את היצירה שלו,
 כמובן שלהבין מהו המוד נתייעץ עם האומן עצמו וגם לאחר שהבנו במהלך הסשן את האומן ומה הוא מנסה לבטא.
נוכל להתאים את האווירה שתכניס אותו לאווירה הפנימית
אתה הוא כתב או הלחין את היצירה, נוכל לבצע זאת בעזרת:

• תאורה – קיימים לדים(LED) שמחליפים צבעים,
  ולכל צבע יש מספר רגשות שהוא מעביר לדוגמא כחול עמוק(כהה) מעביר עצב.
• ריח – חוש הריח זהו אחד החושים שמשפעים חזק מאד על התודעה,
  ובעזרת ריח מוכר(או פשוט ריח טוב) אפשר לגרום לאומן להרגיש בנוח
  או ממש להיזכר באותו הרגע שעליו רשם את היצירה.
• אלכוהול – עצה של מקצועניים שקיימת בערך מאז תחילת התעשייה,
  לא חייבים להשתכר אבל צ’ייסר שניים יכולים לשחרר את האומן
  (כמובן שזה רק במידה והאומן מתחבר לדרך הזו).
• אוכל – כן כן, לפעמים האומן מגיע רעב ומחוסר אנרגיות ולא מכיר בכך שהוא רעב עקב האדרנלין שמציף את גופו מהתרגשות להקליט, ברגע שתהיו אחד עם האומן אתם תדעו בדיוק מה חסר לו, וכמובן עם הזמן מכירים יותר טוב.

המטרה העיקרית שלכם היא להשתפר מסשן לסשן ובכל סשן להבין מה הנקודות שימור ומה שיפור ולחזק את הקשר עם האומן מפעם לפעם וכל המאמר הזה ירגיש לכם טבעי יותר.

אז זהו לבינתיים חברים, אלו קצת עצות על קצה הפי אל, ואל תפסיקו ליצור!